תפקידם המרכזי של סימני כתב נסתרים

תפקידם המרכזי של סימני כתב נסתרים והשפעת הקורונה על אמצעי איבחונם – ממצאי מחקר חדש!

כל אימת שעולה לדיון שאלת אותנטיות של כתבי יד, חתימות ומסמכים בכלל, אנו מתייחסים למסמכים אשר עליהם נמצאים מרכיבים כתובים או מודפסים על סוגי ניירות שונים. אולם בוחן המסמכים בודק הרבה יותר מאשר את הנגלה לעין.

לא פעם מודה אדם שחתם על חוזה אך לא חתם על עמוד מסוים הכולל סעיף משמעותי ומחייב בחוזה, העובדה המוכיחה את צדקתו היתה שאין חתימה ולו בראשי תיבות, על העמוד המסוים הזה. הצד שכנגד הצדיק את היעדר החתימה שלפעמים קורה שבמהלך חתימה על חוזה בעל עמודים רבים ובשלושה עותקים לפחות, מדלגים לפעמים על דף בטעות.

סימני חריצה של כתב יד
המסמך המקורי שהונח על שולחני כגרפולוגית משפטית ובוחנת אותנטיות של מסמכים, נראה "כשר" לכאורה. סוג הנייר, סימני הזיהוי של המדפסת זהים, אין תופעות יוצאות דופן במרווחים ובעריכה כולה. אך לא היה די בבדיקת הסימנים הגלויים לעין.

נשארה בדיקה חשובה לבצוע: זיהוי סימני כתב נסתרים. במקרה שלנו, חיפשתי סימני חירוץ של כתב על הדף שהכותב טען שהוסף מאוחר יותר וכן על הדף שבא אחריו.

ואכן, לא נמצאו חירוצי חתימה שנחתמה מעל הדף שבמחלוקת, אך נמצאו סימני חריצה של חתימה בדף שלאחריו. משמע, אכן הוחלף הדף האמור בדף אחר, הוא היה חתום והשאיר את אותותיה של החתימה על הנייר שמתחתיו. כאן המקום להעיר כי לחץ סביר של עט כדורי או עט "פיילוט" חד, מותירים את רישומם על הנייר, אך בדיקה כזאת בלתי אפשרית כאשר מדובר בבחינת מסמכים מצולמים או סרוקים.

תמונה של מכשיר ה-ESDA והשמוש בטונר

בדרך כלל משתמשים במכשירי זיהוי אלקטרוסטטי בשם ESDA כדי לחשוף את המידע שנכתב מתחת לפני כן, אך גם ניתן אף לאבחן אותם באמצעי תיאורה ובאורכי גל שונים. עד לתקופת הקורונה השתמשו במכשיר ה ESDA בטונר שמשמש לפיתוח תמונה מהשקעים אלה, אך בשל הפרעה בשרשרת האספקה במהלך המגיפה העולמית המתמשכת, ניסו המומחים להשתמש בחומרים שונים שיעשו את העבודה וחלקם "עלה" על שימוש בדיו עט מחיק.

בעקבות ההתנסות הזו, נערך מחקר אשר פורסם השנה ב: Canadian Society of Forensic Sience Journal.

מחקר זה נועד לאמת את השימוש בדיו עט מחיק כיישום חלופי לפיתוח ניראות של שקעים על 11 משטחי כתיבה שונים. ההליך עבר אופטימיזציה והערכת ביצועי הדיו בפענוח רשמים מחורצים מ-11 משטחים תחתונים שונים הושוו למכשיר זיהוי אלקטרוסטטי קונבנציונלי שהכיל את הטונר הרגיל. החוקרים הופתעו לגלות כי מכשיר ה ESDA עם מריחת טונר פיתח בהצלחה טביעות חרוטות מכל המשטחים, למעט על נייר מצופה מבריק אשר לא הניב תוצאות משביעות רצון. לעומת זאת, היישום של עטים מחיקים גילה פיענח בהצלחה לא רק מהנייר המבריק המצופה אלא גם משישה משטחי כתיבה נפוצים אחרים.

מסקנתם של החוקרים ציינה שבעוד שהטונר נשאר יישום אמין לפענוח חריצי כתב, ניתן להשתמש במריחת עט דיו מחיק במקרה שבו טונרים אינם זמינים, אך גם על משטחים כגון נייר מבריק, כאשר יישום של טונרים לפיתוח עשוי לא לספק תוצאות משביעות רצון.

Evaluation of the performance of erasable marker pen ink for the development of indentations on documents upon surface charging by electrostatic detection device

Nabeesathul Sumayya Mohamed Sadiq , Izliana Izyanti Abdullah , Siti Nur Musliha Mohamad Noor , Kong Yong Wong ,Kah Haw Chang  &  Ahmad Fahmi Lim Abdullah

Pages 57-70 | Received 14 Sep 2020, Accepted 06 Dec 2021, Published online: 03 Jan 2022