מה שפרסומת מוצלחת יכולה לעולל!
יום אחד מגיעה למשרדי אישה, כולה נסערת ונרגשת.
היא עו"ד במקצועה. הסערה, בקול רועד סיפרה לי ש"לקוחה" שלה מצאה בכיסו של בעלה פתק, מרובע, בצבע צהבהב ירקרק, עליו רשום בעט כחולה לב ובתוכו הטקסט: "ניפגש, כרגיל, בקפה"…?? והיא מבקשת ממני להשוות את כתב היד שעל הפתק עם כתב יד אחר, של בחורה צעירה שעובדת עם בעלה של ה"לקוחה" שלה… "הצעירות היום" היא אומרת לי בכעס כבוש "אין להן בושה! מוכנות לפרק משפחות רק כדי להשיג מה שהן רוצות".
לקחתי לידי את הפתק ה"מרשיע", נייר מעט עבה מהרגיל, אני ממששת את הנייר ואת חלקו האחורי לאבחן את לחץ הכתיבה. אין כל סימן ללחץ. הפונטים גם הם נראים מוכרים כפונטים מסחריים המשמשים כחיקוי לכתב יד. "האם פתחו ליד משרדו של הבעל של "הלקוחה" שלך קפה חדש?" שאלתי אותה. והיא אמרה, "כן, איך את יודעת???" "גברתי", אמרתי לה, איני יודעת לומר אם בעלה של ה"לקוחה" שלך בוגד בה או לא, אבל הפתק הזה הוא פתק מודפס…" והראיתי לה תחת המיקרוסקופ שלי את הגדלת צבעו של הפתק, שגם שהוא נראה לנו בעל גוון אחד, הוא תמיד מורכב בדפוס אופסט ובמדפסת מכמה צבעים.. והנה מה שראתה ו… נרגעה… עד לפעם הבאה.
כמה חשוב שיהיה לבוחן המסמכים הציוד הנכון! במקרה זה, אמצעי הגדלה מתאימים והכי חשוב הוא הידע, איך מזהים פיזור דיו באמצעי ההדפסה השונים?