בעת ביקורו של אובמה בארץ, חשבתי , כמו רבים וטובים, שבאמת, מי היה משער, שיחלפו כמה עשרות שנים בלבד, מאז התעקשה רוזה פארקס לשבת בחלקו הקדמי של האוטובוס, מקום המיועד ללבנים בלבד, דרך מאבקם של השחורים בהנהגת מרטין לותר קינג ומלקולם X, עד לבחירת נשיא שחור לארצות הברית.??!
רוזה פארקס – הסנונית שבישרה את האביב
חשבתי, איפה, שיהיה זה יאה, הן בזמן ובמקום, לאחר ביקור הנשיא האמריקאי השחור הראשון, כשאנו חוגגים את חג החירות שלנו, להכיר מעט את מרטין לותר קינג, מיסד התנועה לשחרור השחורים מעול עבדותם, ולרומם אותם ממעמדם הנחות והמושפל בחברה האמריקאית.
מעט פרטים ביוגרפיים, לפני שנפנה לניתוח כתב היד.
מרטין לותר קינג ג'וניור, נולד ב-15 בינואר 1929 – ונרצח ב-4 באפריל 1968. הוא היה כומר בפטיסטי אפרו־אמריקאי, לוחם למען זכויות האדם של השחורים בארה"ב, שדגל במאבק לא אלים, התנגד בקול גדול למלחמת וייטנאם, ואף זכה בפרס נובל לשלום.
בשעתו, בניגוד לנאמר בחוקה האמריקאית הקוראת, בין היתר, להעניק זכויות שוות לכל אזרחי ארה"ב ללא קשר לדת, גזע ומין, עדיין היו נהוגים בארצות הברית חוקים מפלים כלפי השחורים. "מדיניות ההפרדה", המוכרת לנו זה מקרוב, גם מדרום אפריקה, רווחה גם בשנות חייו של קינג בארה"ב. האפליה התבטאה בצורה בוטה ואגרסיבית מאוד, בעיקר במדינות הדרום. שכונות שלימות ומתקנים ציבוריים כמו ברזי מים, ספסלים ציבוריים היו שמורים ל"לבנים" בלבד. השחורים שהעזו להפר את צווי ההפרדה, הוכו ואף נרצחו. ו"הגדילו לעשות" האנשים הנמנים עם כת הקו-קלוקס-קלאן, שהתעללו ורצחו בכושים ללא רחם מתוך שנאה צרופה.
עימות – לא אלים – לפי שעה – בין שחורים לאנשי כת הקו-קלוס-קלאן
בנוסף לאפליה זו, הייתה אפליה כנגד שחורים (ומיעוטים נוספים, כמו יהודים, או נשים) גם בבתי ספר ציבוריים, במקומות העבודה, בכל הקשור לקבלה לעבודה, תנאי שכר או קידום מקצועי. מנעו מהם כניסה לאוניברסיטאות מסוימות, לעסוק במקצועות מסוימים, או, אפילו לשאת במשרות ציבוריות.
מתוך החושך האנושי וחוסר הצדק החברתי המשווע הזה, צמחה והאירה מנהיגותו ושליחותו של מרטין לותר קינג.
אני חייבת להתוודות, שכשראיתי את כתב ידו, נדהמתי. לולא הייתי יודעת, בוודאות, שמדובר בכתב היד שלו, הייתי חושבת שלפנינו אדם אקסטרווגנטי, אידיאליסט אמנם, אך גם ייצרי מאוד, עושה הרבה "רעש וצלצולים". מצאתי תופעות בכתב, המעידות על תכונות שכולנו מכירים, אך אבחנתי מתוך הכתב, אדם שבאופן תמידי לא היה מסופק, אדם בעל נטיות דיכאוניות, לצד התנהגויות מאניות, והתנהגויות הנוגדות את המוסר האמוני שלו. בפועל, הצליח קינג לרתום חלק ממאפייני אישיותו למכונת המלחמה שלו, וחלקם נשאר סמוי מן העין הציבורית, לפחות.
כתב ידו של מרטין לותר קינג ג'וניור
קינג היה אדם אמיץ, אינטליגנטי, בעל דמיון וחזון, אך לא פחות מכך, היה אדם יצרי מאוד ובעל קונפליקטים פנימיים עזים. הפרשי האורך הגדולים ואזור אמצעי קטן יחסית, ושילוב של צורות חוטיות וזוויות, מעידים על אדם מתוח וחסר מנוח. נפשו נקרעה בין משיכתו לעבר האידיאלי והרוחני (אזור עליון גבוה ומודגש מאוד) לבין סיפוק יצרים מיניים וחומריים ותאבון למנעמי החיים. (איזור תחתון מלא, לולאתי ומרובה בסימנים פאליים) על רקע מאבקים פנימיים אלה, פנייתו של קינג ללמוד שיטת מאבקו של גנדי בכיבוש ובאפליה בצורה לא אלימה, מעניינת מאוד. שכן, קינג היה, במידה רבה, אדם אגרסיבי ולוחמני, שמעבר להיותו דעתן ובעל עקרונות הוא נהנה להתנצח, להילחם ולנצח. הוא היה שתלטן, עיקש שכפה את דעותיו והחלטותיו על אחרים. הוא לא היה פתוח לדעות השונות משלו, והכתבת הכללים שלו חלה הן על אלה שנמנו עם המעגלים הקרובים לו, וההיסטוריה מוכיחה שהצליח בכך גם במעגלי החברה הרחבים ביותר. זוויות מרובות בכתב, ובעיקר בפתיחת הקווים, ואף הקווים הארוכים המשתלחים קדימה מעידים על כך שהיה אדם סוער, דרוך ואנרגטי, שפעל בנחישות ושהאופציה "להרים ידיים" לא הייתה מוטבעת ב-DNA שלו.
האינטואיציה החריפה שניחן בה, אפשרה לו לקרוא את המציאות בזריזות, לחזות כמה מהלכים קדימה, להשתמש בתחבולות ובערמומיותו, על מנת לנצל במהירות מצבים לטובתו. הלולאות הרבות בכתב, האותיות הראשונות הגדולות, ועלייתן של האותיות לאזור העליון, מעידות על גאוותנות, על תחושת שליחות ועל צורך להנהיג ולהיות חשוב ולהשפיע. כך, למרות היותו איש דת, לא הצליח קינג להתגבר על חטא הגאווה והיוהרה, אך הוא רתם אותן להצדקת מלחמתו. הגאווה, ורגישותו לכבודו העצמי, היוו חלק ממניעיו ומאמונתו, ודרכן הוא חיבר אליו אנשים, שחשו שכבודם העצמי נרמס ושצמאו לחוש בגאווה במי שהם. יחדיו, לחמו והשיגו את השוויון בין כל אזרחי אמריקה על כל צבעיה.
סיומי הקו המחודדים והארוכים בכתב היד, נראים כחרבות שלופות, אך פעמים רבות, מקדימים את חלקם לולאות הנראות כספרה 8 – שילוב התופעות האלה מעיד על כך שלמרות היותו איש רוח ואמונה, היה אדם שלא בחל באמצעים על מנת להשיג את מטרותיו. כך, הוא היה מסוגל לנהוג בחן ובגמישות, במניפולטיביות ובמניירות תיאטרליות ודרמטיות. הוא היה סוחף, ובעל יכולת "להחזיק קהל", בכושר התנסחות מטפורי ומוחשי ממש, ונהנה מכוחו ומעצמו כשחקן משפיע וכמטיף. התופעה בולטת מאוד בחתימתו של קינג.
חתימת מרטין לותר קינג ג'וניור
אך בה בעת, הוא היה מסוגל להיות אויב מסוכן. הוא גילה תוקפנות ונקמנות כלפי מתנגדיו, גם כלפי הקרובים אליו שלא סרו למרותו. הוא לא שכח ולא סלח, ולא בחל באינטריגות, בערמומיות ובשקרים על מנת לנקום את נקמתו.
טקטיקה של נסיגה לשם התקפה
כתב היד של קינג הוא ייחודי, כמו האיש עצמו. אין בכך ספק. לא ניתן להתעלם ממנו, מהתנועות הגרנדיוזיות והמוגזמות, המעידות על אישיות מוחצנת, כריזמטית ובעלת כושר ביטוי וסגנון ייחודי. אך, למצער, יש סימנים רבים בכתב המעידים על נפילות קשות במצב רוחו, על חרדות, על פנטזיות מיניות ואירוטיות "פרועות" ועל חוסר סיפוק, כעס ואכזבה מבת זוגו.
אך עצוב מכל הוא שכתב היד הנוכחי, כמו גם כמה אחרים שמצאתי ברשת, מעידים על שימוש בסמים. איני יכולה לאבחן אם מדובר באלכוהול או בסמים משני תודעה אחרים. אמנם נראה שהעט שהשתמש בו לא היה תקין, והדבר ניכר בנזילות דיו לעיתים, (ניתן לראות את ה"נזילות", למשל בקו המסיים את האות M בחתימתו, בתחילת הקו החוצה את האות T) אך מעבר לכך, הקו בצקי ו"מלוכלך", האותיות המוצפות דיו היוצר כתמים שחורים בתוך אותיות, כמו גם תוספת מיותרת באות M, בתחילת המכתב, הרעידות והשבירות בקו. חילופי לחץ לא עיקביים, וחולשות פתאומיות של הקו, התיקונים הלא נחוצים, כל אלה מעידים לא רק על מצוקות רגשיות אלא אף על כותב שהיה שרוי תחת השפעת סם.
למרות כל זאת, ההיסטוריה שופטת אנשים כמוהו, בזכות הישגיהם והשפעתם על מהלך ההיסטוריה העולמית, ומוחקת את ההיבטים ה"אפלים" יותר של אישיותם. קינג היה בשר ודם, ובהחלט לא קדוש. נואם מעולה, לוחם באחרים – עבור אחרים, לא פחות מאשר לחם בעצמו. כמה מאמרותיו נכונות גם לימינו ולחברות הלא סובלניות שלנו ושל הסובבים אותנו. בחרתי לתת כאן אחת מהן, הנראית לי רלוונטית מתמיד לאזורינו:
"עלינו ללמוד לחיות יחד כאחים, אחרת אנו נושמד יחד כטיפשים".
