בוקר בחקירת עדות מומחה

חקירות נגדיות הן לחם חוקו של עד מומחה בבית המשפט

אני עומדת על דוכן העדים בבית משפט מחוזי, מתוקף היותי גרפולוגית משפטית, ועורך הדין שחוקר אותי, כעדה מומחית של הצד שכנגד, שואל אותי "גב' הראל, מה דעתך על הגרפולוג המשפטי השני"?

תשובה: "אין זה מתפקידי לתת ציונים למומחים אחרים. אני יכולה רק להתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעמך, אם אתה מעוניין".

עורך הדין נע בחוסר נוחות. בטח שירגיש לא נוח, הוא כבר קרא את דעתי על חוות דעתו של "הגרפולוג המומחה". היא כבר כלולה בחוות דעת המומחה שהגשתי.

מומחה בחקירה בבית המשפט נשאל לעתים שאלות שלא ממן העניין.

הוא מנסה לשאול אחרת "האם לדעתך המומחה "שלי" הוא זייפן? "

תשובה: "אדוני לא מצפה שאענה על שאלה מסוג זה כלפי קולגה"

"ועכשיו אשאל אותך שאלה הרת גורל, שכדאי שתחשבי על תשובתך טוב טוב, האם את טוענת שהנוטריון שיקר כשאמר שאדם מסוים חתם בפניו?"

תשובה: "אדוני שמע אותי אומרת דבר שכזה? אמרתי שנעשה פה זיוף".

בעבר היה עורך דין "מבריק" שהגדיל לעשות ושאל אותי:

"גב' הראל, האם זה יהיה נכון לטעון שאירוע מסוים בחייך השפיע על איכות עבודתך?"

תשובה: "סליחה??????", ואני פונה לשופט, "כבודו, אבקש שבית המשפט ירשום לפניו שזו חוצפה שאין כדוגמתה לשאול אותי שאלה מסוג זה!"

ניצים בבית המשפט

ביני לביניכם? בסתר לבי, אני דווקא שמחה על שאלות כאלה.  ומדוע?

ראשית, כי זו הזדמנות מצוינת להעמיד את החוקר על מקומו ולתת לו להבין שאני רחוקה מלהיות עלה נידף על הדוכן. חוץ מזה, שבאמת, זה לא מתפקידי לתת ציונים למומחים אחרים או לקרוא לאנשים שקרנים וזייפנים (אבל אני  כן  יכולה לטעון שנעשתה פה מלאכת זיוף) וחיי הפרטיים כשמם כך הם. פרטיים. חד וחלק.

שנית, וזה הכי חשוב! כאשר  עורך דין חוקר אותי "לגופי",  או מנסה שאטיל דופי באנשים אחרים, סימן שאין לו הרבה מה לעשות או להגיד נגד הבדיקות שלי, ועל חוות הדעת  שלי, ושגם הוא חושב, למגינת ליבו, שעשיתי את מלאכתי נאמנה.

ועכשיו, אמשיך לעבוד בשקט , ברצינות ובצניעות , כמו נמלה, מחכה לחקירה דומה בתיק הבא.