אתמול, הלכה לעולמה, דיים מרגרט ת'אצר, מי שהיתה ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1979 – 1990, היא כונתה "אשת הברזל", ולא בכדי. ת'אצר היתה "מלכת ההפרטה" וכל אימת שיכלה להילחם בערכים סוציאליסטיים, עשתה זאת בכוחנות ובעקשנות בלתי מתפשרת. ב-11 שנות כהונתה כראש ממשלת בריטניה (היחידה עד כה) היתה אישיות מרכזית בפוליטיקה העולמית, והייתה מעורבת ופעילה מאוד בשינויים הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו במערב כולו.
אבל, לא לשם תיאור פועלה "התכנסנו" כאן היום, אלא לשם ניתוח כתב ידה.
כתב ידה של מרגרט ת'אצר
מי שלא ראה כתב יד של הטיפוס התשוקתי ה"קלאסי" של לה-סן, עכשיו יש לו הזדמנות מעולה! ולכן אמקד את ניתוח כתב ידה על פי תורת הטיפוסים הזו.
הטיפוס התשוקתי הוא ה"חזק" מכל הטיפוסים, בתורת האופי של לה-סן. חוברים אצלו להט, עשייה, שליטה עצמית, "ריצה למרחקים ארוכים" לצד התמודדות אגרסיבית וחוסר סובלנות לכל מה שמעכב אותו או מתנגד לו בדרכו. תכונות אלה אפיינו, גם את דיים ת'אצר. היא נדחפה בדחף פנימי בלתי נכבש לעשות ולהתקדם על פי עקרונותיה, לא סבלה חיים על מי מנוחות לא יכלה לשאת בזבוז זמן, וכמו כל טיפוס פעיל, בוודאי שלא נרתעה מהתמודדויות עם קשיים. והתנגדויות ואכן, בתקופתה רבו ההפגנות נגדה ונגד מדיניותה, והיא המשיכה בשלה.
הפגנה אחת מיני רבות, נגד ת'אצר ומדיניותה
כטיפוס תשוקתי במיטבה, אנו מוצאים אצל "גברת הברזל" פעלתנות ממוקדת, (קיצור קשירות, הפשטות בכתב, מהלך שורות עולה) חתירה ליעדים, וסילוק כל גורם העומד בדרכה, ללא סנטימנטליות או היסוס. שכלתנותה, פיקחותה ויכולת ההבנה החדה שלה (כתב ער, מופשט, יעיל, תמונת ארגון טובה ורווח גדול בין שורות) אפשרו לה לקלוט במהירות את התמונה בכללותה. וכמי שניחנה בחוש היסטורי, היא תכננה, כיוונה, ויזמה מהלכים תוך שהיא מבינה את השלכות פעילותה גם לטווחי זמן ארוכים.
"תשוקתית" בכל רמ"ח אבריה, היא הייתה בעלת כושר מנהיגות וחדורת תחושה של שליחות וחשיבות עצמית (קו מוזן, מוצק, סיומי קו גדומים, קווי T גבוהים וארוכים, אות ראשונה גדולה, והדגשת חתימתה) למרות שדאגה להיות לבושה בלבוש נשי, ובתסרוקת מוקפדת של גברת (לא רואים את התסרוקת בכתב 🙂 היא הייתה ה"בוס", על פיה יישק דבר. ובזכות בטחונה בצדקת דרכה, היא הייתה מסוגלת לגייס אנשים שילכו אחריה, מהם דרשה נאמנות מוחלטת. לעומת זאת, היא גילתה חוסר סבלנות וסובלנות בולטים , כלפי המתנגדים לה, כלפי אלה שהיא תופסת כמשתהים כמסרבלים את הדרך. ובעיקר עוררו את חמתה להשחית אלה שגילו חוסר אכפתיות, חוסר אחריות ומחויבות לה או למטרה אליה חתרה.
באותה מידה שהייתה אישה חזקה, הייתה פגיעה ורגישה לכבודה. ואת מי שפגע בה מרגרט לא שכחה.. נטרה טינה "על שילשים ועל ריבעים".. מי שלא הסכים איתה, היה אויב שלה. חד וחלק. השוט שלה היה מוכן לשליפה, ברגעי חולשה של היריב, בעיניה היה מוצדק להשתלח במי שזלזל בה או בדעותיה.
מארגרט ת'אצר אמנם נמנתה עם הטיפוס התשוקתי, אך תשוקתה היתה לכח, לשפעה, להוציא רעיון ותפיסת עולם אל הפועל… ועל אף דמויה הנשי, משהו, קשה היה לומר עליה שתשוקות מיניות והתנהגויות נשיות ורכות היו הצד החזק שלה. אלה לא ממש עניינו אותה, אלא אם היו כלים להשגת מטרותיה. הגינונים, הלבוש, התיכשוט, הכל היה מחושב ומוקפד, להדגשת מעמדה ולקידום ענייניה.
ולסיום, ברצוני להמליץ בכל לב, על צפייה בסרט "אשת הברזל" שבו מככבת מריל סטריפ. הסיפור אינו מרתק או מפתיע, אבל המשחק של סטריפ, האיפור, הצילומים.. כל אלה המחישו את הווייתה של ת'אצר, באופן גאוני ממש!
מריל סטריפ ב"גברת הברזל"
