בכל הרצאה שאני נותנת, בין אם בפני קהל מתעניין ואם בשעורים בפני תלמידים לגרפולוגיה, נושא משמעותן של חתימות מהווה נקודת עניין מרכזית. לא פעם שאלתי את עצמי מה יש דווקא בחתימה שכל כך מסקרן את כולם? אחת המסקנות שהגעתי אליהן היא שהחתימה, בהיותה כמעין ה"לוגו" של הכותב, נתפסת כטביעת אצבעות אישית וייחודית לכותב. בעיצוב עצמי של החתימה הדרישות לשמירה על קריאות ועל עיצוב צורות מוכרות בטלות ומבוטלות. כך, הכותב בוחר להטביע את חותמו כרצונו , הוא מרגיש שהיא "יצירה" המייצגת אותו אישית ורשמית, והוא קשור אליה באופן רגשי, בין אם באופן מודע ובין אם לאו. העובדה שהחתימה היא ייחודית ואישית, מניעה אותנו, הסקרנים, ללמוד על משמעותן דווקא.
מתוקף היותן יצירות אישיות, לא נתפלא, איפה, שהן גורמת , לעתים, לאנשים מבוגרים לנהוג כעדת נערים, לצבוא על דמות חשובה ומפורסמת, לבקש ממנה חתימה ולאחר שקיבלו אותה הם שמחים כאילו קיבלו פיסה מהדמות הנערצת עליהם!. יתרה מזאת, ישנם המוצאים באיסוף "פיסות" האישיות האלה, תחביב מענג וחלקם רואה בו אמצעי לרווח כלכלי ניכר. אוספי חתימות אלה עוסקים בפילוגרפיה.
חתימות חברי להקת הביטלס
הפילוגרפיה – תחום איסוף החתימות הוא תחום מרתק. ישנן כמה תיאוריות אשר עוסקות במקורות מנהג הזה זה. יש האומרים כי נוהג זה החל עוד בזמן הייוונים והרומאים, שהתייחסו ליצירות הכתובות בכתב ידם של המשוררים, הפילוסופים והדרמטורגים שלהם, כאל אוצרות והוצבו במקדשים. ויש שהגדילו לעשות ובנו אוספים פרטיים של כתבי יד, כאחד מביטויי סטאטוס של היוקרה והעושר. היום יש לך פיקאסו בסלון ביתך, לפני כמה אלפי שנה, היה לך כתב יד של אוריפידס…
הנוהג לאסוף חתימות בלבד, בנבדל מכתבי יד, מקורה, ככל הנראה במאה ה-16 בגרמניה. היה זה נוהג שפשט בקרב סטודנטים וכן אצל הנמנים עם המעמד החברתי הגבוה. הם אספו את החתימות של חבריהם ומכריהם המפורסמים, כסממן מעמדי גבוה, ונוהג זה התפשט על פני אירופה כולה. במהלך המאה ה-17, אנשים רבים אספו חתימות וראו בכך עיסוק בעל חשיבות היסטורית. הם אספו חתימותיהם של סופרים חשובים, משוררים, מדינאים ודמויות בעלות השפעה, ובמהלך הזמן תורגמה אותה חשיבות היסטורית לערך כלכלי.
בשנת 1830, היה שוק ציבורי לחתימות והן נמכרו בבתי ממכר ומכירות פומביות. הפופולאריות הגוברת של העיסוק בפילוגרפיה, ובסחר בחתימות חתימות עבר גם לארה"ב. במהלך המאה ה-19, קיבלו דמויות מפורסמות, כולל מועמדים לנשיאות, בקשות לקבל את חתימותיהם. החנות הראשונה לסחר בחתימות נפתחה בניו-יורק וכיום הסחר נעשה בבתי מסחר המתמחים בכך, וגם באמצעות האינטרנט.
העוסקים בפילוגרפיה מתמחים באיסוף חתימותיהם של אושיות מתחומים שונים: יש כאלה המתמחים באוסף חתימות של פוליטיקאים, אנשי צבא, ספורט, כוכבי פופ וקולנוע, מנהיגים חברתיים ודתיים, מדענים , אסטרונאוטים ועוד. קיימות חתימות אשר ערכן לא יסולא בפז, הן בשל החשיבות ההיסטורית של החותם והן בשל נדירותן של החתימות. החתימה של שקספיר היא אחת מהן. קיימות 6 חתימות מקוריות שלו, והן מאוכסנות ומאובטחות במוזיאונים או במוסדות אחרים, והן מוערכות ב-3 מליון לירות שטרלינג כל אחת!
חתימת ויליאם שייקספיר
המסמך החתום היקר ביותר שנמכר בארה"ב בשנת 2009 היה מכתב של ג'ורג וושינגטון לאחיינו, שנמכר בסכום של 1.9 ליש"ט.
כתב יד וחתימת ג'ורג וושינגטון
חתימות פופולאריות נוספות שערכן רב, הן חתימות של מפורסמים בעיקר אם נפטרו בגיל צעיר, כגון חתימות של מרלין מונרו, ג'ון לנון, הנסיכה דיאנה ואלביס פרסלי.
היקף הסחר בשוק העולמי של החתימות נע כיום סביב ארבעה ביליוני דולרים מדי שנה!
כמו בכל תחום בו מעורבים כספים רבים וטמונה הזדמנות להתעשרות מהירה, אנו מרבים להיתקל בזיופי חתימות של דמויות מפורסמות. במקביל, קיימות מספר חברות אשר מתמחות באימות חתימות של מפורסמים, שכן, להערכת מומחים היקף הסכומים שאנשים משלמים על זיופים של חתימות מפורסמים, בעיקר בעידן המכירות באמצעות האינטרנט, נעים סביב סכומים של מיליוני דולרים רבים.
ומכיוון שרווח גדול יותר ניתן לגרוף באמצעות זיוף מסמכים בעלי ערך היסטורי, קיימים זייפנים המתמחים בתחום זה. זייפנים אלו מתמחים בשיטות שונות ל"יישון" נייר, ודיו, ובזיופי סגנונות כתבי יד שהיו מקובלים בעת עריכת המסמכים המקוריים. ובעקבותיהם פועלים מומחים אשר התמחו בבחינת מסמכים עתיקים המצוידים אף הם בידע ובמיכשור הנחוץ לבדיקת מרכיבי הנייר והדיו וכן מגלים בקיאות וגם הם, כמו הזייפנים, בקליגרפיה שהייתה נהוגה באותה עת.
