כולנו מכירים, זה מכבר, את תורת הטיפוסים של יונג, את פיתוחן של מאייר ובריגס בהפיכתה למבחן ולכלי מיון שימושי. אך לא רבים מאיתנו מכירים את האישיות המרכזית המשפיעה מזה למעלה מעשור, על פיתוחה הנוסף של התיאוריה, הלא הוא הפסיכיאטר האמריקאי ג'ון ביבי John Beebe)). תרומתו המרכזית של גו'ן ביבי נעוצה בקשירה מעניינת של הפונקציות לארכיטיפים שונים, בהתאם למיקומם על צלב פונקציות התיפקוד.
כזכור, הארכיטיפים הן תבניות מולדות וכלל אנושיות, של תפקידים ותפקודים מרכזיים בנפש. הם אוצרים אנרגיה נפשית רבה שהופכת לזמינה כשהם מתעוררים בנו. זמינות האנרגיה שלהם לא רק מניעה את הנפש להתנהג באופן מסוים, אלא אף מקשרת את הפרט עם העבר הכלל אנושי, כמו גם עם התרבות, החברה וסביבתו המיידית של הפרט. כך, לדוגמה, התעוררות האנימה בנפשו של גבר והכללתה באישיות, מאפשרת לו להבין, להכיל, ולהפעיל את הצד הרך, המכיל והרחום שבו, והיא אף משמשת כפתח וכמקור ההשראה שלו. לא בכדי מזוהה ה"מוזה" עם אישה, הקשר איתה פותח בפני הגבר את הגישה לתכנים הפחות מודעים של הנפש, חומרים ממנו הוא יוצר והוגה.
ג'ון ביבי, קשר באופן מעניין בין הפונקציה העיקרית והפונקציה הנחותה, לארכיטיפים העומדים בבסיס "מסע הגיבור" של כולנו. כלומר, הוא מזהה אלו ארכיטיפים מסייעים לאדם להתקדם במסעו, לחצות את רוביקון הפונקציה הנחותה, ולהשלים מסע אחד, מיני רבים, שהוא עובר במהלך חייו.
כמו כן, מצא ג'ון ביבי קשר בין הפונקציה המסייעת הראשונה למרכיב הארכיטיפי ההורי באישיותנו (ארכיטיפ האב או האם) וקשר נוסף, וחשוב לא פחות, בין הפונקציה המסייעת השנייה למרכיב הארכיטיפי הילדי שבנו. ביטויי ואפיוניי הארכיטיפ ההורי תלוי בפונקציה הספציפית, המאיישת את מקומה של המסייעת הראשונה, וכן באיזו מידה ארכיטיפ האם/האב מודחק או משתלט על האישיות. כך, לדוגמה, נוכל למצוא ארכיטיפ אב שהשתלט על האישיות, כשמאפייניו המרכזיים משתייכים לטיפוס החישה, ואז יתפקד ההורה והמחנך בתור "שוטר" נוקשה, הדורש להסתמך ולעגון בעובדות, בפרטים הקטנים, ו"בלי חלומות", דווקא בגלל שלא קיבל חופש לבטא את ההיבט הילדי שבו, (אינטואיציה) שמטבעו מבקש חופש, משחק והזדמנויות ורעיונות מחדשים ומרחיבי תודעה. כעת, כבוגר, כדי להיות הורה, מנהיג ואדם יותר גמיש ומאזין לצרכים השונים משלו, עליו לפתח את הפונקציה השלישית ולשחרר את הילד הפנימי שבו.
