בדיקת כתב יד וחתימות בהליך המשפטי

עקרונות עבודה, גבולות הכרעה ומשקל חוות דעת מומחה – מבוא

לא אחת פונים אליי בבקשה “רק להעיף עין” על חתימה או מסמך, ולומר באופן ראשוני מה דעתי. זה מחמיא שמישהו חושב שאני קוסמת, אך בתחום שבו אני עוסקת לא שולפים שפן מהכובע. בדיקה משפטית של כתב יד וחתימות מחייבת אחריות מקצועית, תהליך מסודר והבנה עמוקה של גבולות ההכרעה. לעיתים, דווקא מתוך בדיקה יסודית, ניתן לקבוע שאין טעם להמשיך בעריכת חוות דעת מומחה, משום שהממצאים אינם תומכים בטענת זיוף.

בדיקת כתב יד וחתימות לצרכים משפטיים היא תחום ראייתי מבוסס, הנשען על ניסיון מקצועי ארוך שנים, מתודולוגיה סדורה ומחקר מצטבר. בשנים האחרונות גוברת הדרישה להבין לא רק מה קובע מומחה לכתב יד, אלא כיצד מתקבלות מסקנותיו, מהם גבולות ההכרעה המקצועית, ומהו הבסיס שעליו נשענת חוות דעת מומחה בהליך משפטי [7][12].

הבדיקה המשפטית של כתב יד וחתימות אינה עוסקת בהתרשמות כללית, אלא בוחנת את הכתב והחתימה כראיה גרפית פיזית. עבודת המומחה מתמקדת בניתוח והשוואה של כתבים, תוך הקפדה על כללי עבודה ברורים, שקיפות והצגת מגבלות. במאמר זה אתמקד בעבודתי כגרפולוגית הפועלת בזירה המשפטית, ואציג בשפה בהירה ונגישה את עקרונות העבודה בתחום, את גבולות השאלות שניתן להשיב עליהן, ואת הסיבות לכך שזהירות מקצועית מחזקת את משקל חוות הדעת ולא מחלישה אותו [7][12].

מהן השאלות שבדיקה משפטית של כתב יד וחתימות יכולה להשיב עליהן?

בדיקה משפטית של כתב יד וחתימות נועדה להשיב על שאלות ראייתיות מוגדרות: האם כתב או חתימה שבמחלוקת תואמים כתב אותנטי שאינו שנוי במחלוקת של אדם מסוים, או האם קיימת חריגה משמעותית מן הכתב האותנטי, אשר אינה מוסברת במסגרת טווח הווריאציות הטבעיות שלו ועלולה להצביע על מעשה זיוף [7].

בדיקה זו אינה מיועדת ואינה מסוגלת להשיב על שאלות הנוגעות לאופיו של הכותב או החותם, למניעיו, לכוונותיו או לרצונותיו בעת הכתיבה או החתימה. שאלות מסוג זה אינן ניתנות להכרעה באמצעות ניתוח כתב יד, ואינן חלק מן הבדיקה המשפטית של מסמכים וחתימות [11].

תחום הבדיקה מתמקד בכתב עצמו כראיה, ובוחן את מאפייני הכתיבה, דפוסי הביצוע וטווח השונות הטבעית, תוך השוואה שיטתית בין חומר שבמחלוקת לבין כתב אותנטי שאינו שנוי במחלוקת. הבחנה זו בין שאלות ראייתיות לשאלות פרשניות פסיכולוגיות היא תנאי יסוד לשמירה על גבולות המקצוע ולמשקל חוות הדעת בהליך המשפטי [7][11].

טווח הווריאציות הטבעיות כבסיס להשוואה מקצועית

כל כתב יד אנושי כולל שונות טבעית. גם כאשר הכתיבה אותנטית לחלוטין, אין זהות מוחלטת בין מופעי כתב שונים, ואין חתימה זהה פעמיים. לפיכך, הבסיס לכל בדיקה משפטית מקצועית הוא לימוד מקיף של טווח הווריאציות הטבעיות בכתב יד או בחתימותיו של נבדק [8].

לימוד זה מחייב איסוף דגימות מגוונות, שנכתבו בזמנים שונים, בהקשרים שונים ובתנאים משתנים. רק באמצעות הבנת הטווח הטבעי של השונות ניתן לבחון אם הכתב שבמחלוקת מצוי בתוך הטווח, או חורג ממנו באופן שאינו מוסבר טבעית [14].

ההשוואה אינה מתמקדת במאפיין בודד או בצורה חיצונית, אלא בדפוסים גרפיים תנועתיים חוזרים, בקצב, ברצף ובארגון הכתיבה. מתודולוגיה זו מאפשרת להבחין בין שונות טבעית לבין כתיבה חריגה העלולה להעיד על חיקוי, זיוף או שינוי מכוון [10].

מתודולוגיה, פרוטוקול עבודה ותקנים מקצועיים

בדיקת כתב יד וחתימות מתבצעת בהתאם לפרוטוקול עבודה מקצועי ומוגדר. תקנים מקצועיים, ובהם תקני ENFSI, מדגישים כי הערכת טווח הווריאציות הטבעיות היא שלב מקדים והכרחי לפני כל השוואה, וכי מסקנות חייבות להתבסס על מכלול הממצאים ולא על מאפיין יחיד או בולט לעין [14].

הפרוטוקול כולל תיעוד של שלבי העבודה, שקיפות ביחס לחומר שנבדק והצגת מגבלות הבדיקה. צעדים אלה נועדו להבטיח עבודה עקבית, אחראית וניתנת לבחינה, וכן לצמצם השפעות של הטיות קוגניטיביות גם בקרב מומחים מנוסים [1][3] [ [11

איכות וכמות הדגימות והשפעתן על רמת הוודאות

מחקרים רחבי היקף מצביעים על קשר ישיר בין איכות וכמות הדגימות האותנטיות לבין רמת הוודאות של המסקנות. כאשר קיימות דוגמאות רבות ומגוונות, ניתן להעריך באופן מדויק יותר את טווח השונות הטבעית ולחזק את מהימנות הזיהוי [7].

כאשר הדגימות מצומצמות, הומוגניות או מוגבלות באיכותן, מתקשה המומחה ללמוד את מלוא הטווח הטבעי של הכתיבה. במצבים כאלה עולה הסיכון לשגיאות, בעיקר במקרים גבוליים, והמתודולוגיה המקצועית מחייבת זהירות ואף הימנעות מקביעה חד משמעית. [3] [13]

למה נחרצות יתר פוגעת במשקל חוות הדעת?

בחוות דעת מומחה אין הפרדה בין דרך הבדיקה לבין הסקת המסקנות. המסקנות הן תוצר ישיר של איכות החומר שנבדק, היקפו ועומק ההערכה שנעשתה לטווח הווריאציות הטבעיות של הכתב.

בהירות לשונית וממוקדת, המתבטאת ביכולת לתאר בבהירות את הצגת הדרך, מאפשרת לקורא להבין כיצד הובילו הממצאים אל המסקנות. ניסוח בהיר אינו מוסיף ודאות שאינה קיימת, אלא משקף את התהליך כפי שהוא, על חוזקותיו ועל מגבלותיו.

מידת הנחרצות והחד משמעיות של המסקנות חייבת להיגזר מן הנתונים עצמם. כאשר החומר רחב ומגוון ניתן להגיע למסקנות ברורות יותר, וכאשר החומר מוגבל גם רמת הוודאות תרד בהתאם. נחרצות יתר שאינה תואמת את עוצמת הנתונים עלולה לפגוע במשקל חוות הדעת בעיני בית המשפט [11][12][13].

חוות דעת מומחה, ידע מקצועי ואחריות ראייתית

חוות דעת מומחה בתחום בדיקת כתב יד וחתימות מחייבת שילוב של ידע תיאורטי, ניסיון מעשי ויכולת נימוק. עליה להתבסס על מחקר מקצועי מצטבר, מתודולוגיה ברורה והכרה במגבלות הבדיקה [7][12].

מחקרים מראים כי גם מומחים מנוסים אינם חסינים מהטיות קוגניטיביות, ולכן נדרשת עבודה מודעת לצמצומן. היכולת להימנע מקביעה כאשר הנתונים אינם מאפשרים הכרעה מבוססת נתפסת כיום כסימן לחוזק מקצועי ולא כחולשה [1][3] [ [11.

סיכום

בדיקת כתב יד וחתימות בהליך המשפטי נשענת על מתודולוגיה קפדנית, מחקר מקצועי והבנה עמוקה של גבולות ההכרעה. גרפולוג הפועל בתחום זה נדרש לניתוח אחראי, שקוף ומבוסס, תוך התאמה בין הנתונים, דרך הבדיקה והמסקנות.

חוות דעת מומחה אמינה אינה נמדדת בעוצמת הנחרצות המילולית שלה, אלא בהלימה שבין הממצאים לבין מסקנותיהם. זהו הבסיס למשקל ראייתי ממשי בבית המשפט ולתרומה אמיתית להליך המשפטי.

ביבליוגרפיה

(1) Alfaro, C. R., Mora, D., Hernández, M. C., & Quigley‐McBride, A. (2024). A practical approach to mitigating cognitive bias effects in forensic casework. Forensic Science International: Synergy, 10, 100569.
(3) Dror, I. E., Scherr, K. C., Mohammed, L. A., MacLean, C. L., & Cunningham, L. (2020). Biasability and reliability of expert forensic document examiners. Forensic Science International, 318, 110610.
(7) Hicklin, R. A., et al. (2022). Accuracy and reliability of forensic handwriting comparisons. Proceedings of the National Academy of Sciences, 119(32).
(8) Linden, J., Marquis, R., Bozza, S., & Taroni, F. (2018). Dynamic signatures: A review of dynamic feature variation and forensic methodology. Forensic Science International, 291.
(10) Marquis, R., Hicks, T., & Mazzella, W. (2021). How to account for the possibility of disguise when assessing signature comparisons. Nowa Kodyfikacja Prawa Karnego, 59.
(11) Purdy, D. C. (1985). Basic elements of a quality assurance system for forensic document examiners. Forensic Science International, 29.
(12) Risinger, M. D. (2007). Cases Involving the Reliability of Handwriting Identification Expertise Since the Decision in Daubert. Tulsa Law Journal, 43(2).
(13) Sulner, A. (2018). Critical Issues Affecting the Reliability and Admissibility of Handwriting Identification Opinion Evidence. Seton Hall Law Review, 48(3).
(14) ENFSI. (2022). Best Practice Manual for the Examination of Handwriting. European Network of Forensic Science Institutes.

  שאלות ותשובות נפוצות

האם גרפולוגית משפטית יכולה לזהות זיוף חתימה במבט ראשון?

לא. זיהוי זיוף חתימה מחייב בדיקה השוואתית מלאה מול כתב אותנטי שאינו שנוי במחלוקת, ולימוד טווח הווריאציות הטבעיות של הכותב. התרשמות מהירה או “העפת מבט” אינן מאפשרות הסקת מסקנות מבוססות ואינן עומדות באחריות המקצועית הנדרשת בהליך משפטי.

האם ניתן לזהות שקר או כוונות על פי בדיקת כתב יד משפטית?

לא. בדיקה משפטית של כתב יד וחתימות אינה מיועדת לקבוע יושר, שקר, כוונות או מניעים של הכותב. תחום זה בוחן את הכתב והחתימה כראיה גרפית־פיזית בלבד, ומתמקד בשאלת ההתאמה או החריגה מן הכתב האותנטי שאינו שנוי במחלוקת.

מדוע חשובים כל כך כתב יד וחתימות אותנטיים להשוואה?

כתב יד כולל שונות טבעית, ולכן אין שתי חתימות זהות לחלוטין. רק באמצעות דוגמאות אותנטיות רבות ומגוונות ניתן ללמוד את טווח הווריאציות הטבעיות של הכותב, ולהעריך האם הכתב שבמחלוקת משתלב בטווח זה או חורג ממנו באופן המעורר חשד.